1. את הקפה של הבוקר שתו בעמידה ליד הבר
האיטלקים אינם שותים את הקפה שלהם בנחת בישיבה ארוכה בבית הקפה.
הקפה באיטליה אינו בילוי, הוא צורך קיומי. באים, צורכים וממשיכים הלאה.
מרביתם אינם שותים את הקפה שלהם בבית,  אלא בבר הקרוב לביתם
מספר פעמים ביום, כחלק משגרת יומם. יושבי השולחנות יהיו לרב תיירים זרים.
 
הקפה מוגש פושר ולא רותח כמקובל כאן, מבחינת האיטלקים זה הכרחי
בכדי שיהיה "מוכן לשתייה" ללא המתנה.
אם אתם אוהבים את הקפה שלכם חם מאד, ציינו זאת במפורש (Bollente).

2. בבוקר שותים קפוצ'ינו, בצהריים ובערב כבר לא
קפה של בוקר יהיה כמעט תמיד קפוצ'ינו,
איתו מזמינים קורנטו טרי (קרואסון) או טרמיציני (כריך לחם משולש
עם ממרח מיונז ומספר וראיציות לתוספות).
לעומת זאת בצהריים או בערב האיטלקים אינם שותים קפה עם חלב
כי זה כבד מדי, לכן הם מזמינים אספרסו או מקיאטו.
(האספרסו נקרא "קפה")

3. בזמן הארוחה שותים האיטלקים מים מינרלים ויין
להזמין פחית קולה בארוחת צהריים או ארוחת ערב זה עלבון מסוים למסעדה.
אני לא מתחייבת שלא תראו איטלקים צעירים עושים זאת,
אך לרב מזמינים כולם מים מינרלים:מוגזים קלות (נקראים frizzante). 
או ללא גז (נקראים naturale).  עם המים רצוי להזמין יין.
אפשר להסתפק ביין הבית (vino della casa), יין פשוט וטעים.

מה לא לעשות...

 1. אין לאכול ספגטי עם כף
המנהג האמריקאי שהשתרש בישראל לא מקובל בארץ הפסטה.
כשאוכלים ספגטי מסובבים את המזלג בלבד על דפנות הצלחת.
קצת ניסיון ואפשר להסתדר. אם התרגלנו לצ'ופסטיקס,
אין על מה להתלונן כאן....

2. לעולם. אבל לעולם אין לבקש קטשופ עם הפסטה:
קטשופ הוא מחוץ לתחום במטבח האיטלקי. אם האיטלקים
ייצאו יום אחד למלחמת עולם, יהיה זה נגד אוהבי קטשופ...
בקיצור, מנת פסטה ברוטב עגבניות בסיסי תתאים גם לחובבי הקטשופ
וגם לילדים המכורים.

3. מזנון האנטי-פסטי אינו "אכול כפי יכולתך":
אם הזמנתם למנה ראשונה ממזנון אנטי-פסטי,
ומזמינים אתכם לגשת ולמלא צלחת מהמזנון- השתדלו לא לגדוש את הצלחת,
יש עוד מנות טובות ומשביעות אחר כך...
וחשוב מכל, לא מקובל לקום ולמלא את הצלחת בפעם השנייה.
התשלום הוא על מנה אחת.

עד כאן להפעם...טיול נעים, טעים ואותנטי...